דצמבר 17, 2017
זמן קריאה: 5 דקות
למי כדאי לקרוא (AKA קהל יעד): אנשי מוצר, מנהלי/ות מוצר, יזמים, מייסדי סטארטאפ, CEO, CTO.
הפיצ'רים שלו היו כאלה יפים.. הוא היה מעוצב כל כך… מבריק, מנצנץ.. הוא היה… איך אפשר להגיד זה מבלי שזה ישמע מוגזם מידי.. ססססקסי!
כל פעם שחשבתי עליו, נאורו עיני, נמרח לי חיוך על השפתיים.
כשהייתי מבואס, הייתי מסתכל עליו, ומתמלא תחושת שלמות.
הרגשה כזו שאומרת "זהו. המוצר הזה פשוט מושלם."
אחרי כמה חודשי ירח דבש על איזה חוף, עם המוצר האהוב שלי, כשבידי קוקטייל עם מטרייה נפתחת כזו, ניגש אלי מישהו ואמר לי "מה אתה אומר? אולי כדאי להוסיף עוד איזה משהו למוצר? יש לי רעיון שיהפוך אותו להרבה, אבל הרבה, יותר טוב".
"סליחה?!?", חשבתי לעצמי, "הרבה יותר טוב?!? המוצר הזה מושלם! חוצפן…"
בקיצור, התאהבתי במוצר.
לפני כמה שנים רציתי לשנות משהו מאוד מינורי באחד המוצרים אותם ניהלתי. אני מדבר אתכם על כפתור. אני מדבר על שינוי העיצוב שלו. אני מדבר על לשנות אותו מ-toggle ל-yes/no.
פשוט, נכון?
ברמה הטכנולוגית, זה באמת פשוט, אבל וואו כמה שיחות ופגישות היו לנו על זה. גם עם המפתחים, גם עם עוד מנהלי מוצר, גם עם הבכירים בחברה. פתאום לכל אחד יש דעה נחרצת לגבי כפתור? פתאום כל אחד נהיה איש UX?
"זה רק כפתור קטן, מה הסיפור?" כל הזמן חשבתי לעצמי. ניסיתי לשכנע, נתתי טיעונים ימינה, נתתי טיעונים שמאלה, אפילו הבאתי איתי את ה-UX Lead שהייתה מאה אחוז מאחורי.
לא עזר.
אז מה מסתבר? הכפתור הזה נמצא באותו המקום ובאותה הצורה, מאז הגרסא הראשונה של המוצר. ככה הוא ישב לו שם, בנוחיות, בין שני כפתורים אחרים.
ומסתבר, שכל המתנגדים היו חלק מהפיתוח שלו.
היום אני רוצה לדבר על הנטייה להתאהב במוצרים שלנו, ויותר מזה, ברעיונות שלנו. זה בא לידי ביטוי גם בפיצ'רים קטנטנים כמו אשכרה להזיז כפתור ב-UI, וגם ביכולות ליבה מהותיות של מערכת שמשרתת מאות אלפי לקוחות.
בספר The Shallows – What the Internet is Doing to Our Brains מאת Nicholas Caar (ספר מרתק ומומלץ ביותר) לראשונה קראתי, על כך שסוקרטס התנגד למגמה שהתחזקה בימיו – כתיבת ספרים.
סוקרטס, אחד הנואמים הדגולים של ההיסטוריה, היה מתכנס בפני רבים, ונואם מחשבות וביקורות, ברטוריקה מעוררת השראה ורציונל מדויק.
זה היה המוצר שלו.
באותם הימים התחילה תנועה על העלאת נאומים על הכתב, פן ישכחו, על מנת שאנשים שלא נכחו בנאומים, יוכלו גם להשכיל.
סוקרטס מאוד התנגד, וכמובן, טען טיעונים סוקרטיים בדיוק מדוע.
לא שאני רוצה לצאת נגד סוקרטס או משהו (בעיקר כי מיד אפסיד), אבל אני כן רוצה להסתכל על זה בזווית אחרת – סוקרטס התאהב במוצר של עצמו.
סוקרטס היה מקבל אהדה, כבוד, ומחמאות מכל הסובבים, וזה בהחלט הגיע לו. הוא כמובן מאוד נהנה מהמעמד שרכש לעצמו באמצעות המוצר שלו, הנאומים הסוחפים.
לא משנה מה טענו פילוסופים אחרים בעד העלאת נאומים על הכתב, סוקרטס נשאר איתן בדעתו, ולא זז.
הוא עמד על שלו, ולא רצה לשנות את המוצר. טען שיש להנגיש את המוצר שלו לקהל היעד דרך "live streaming" בלבד, מבלי לאפשר לעשות "download".
מצד אחד, מאוד לגיטימי.
מצד שני, אילו לא היו מעלים על הכתב נאומים של פילוסופים יוונים, היינו מפסידים חכמה כזו אדירה, וכנראה שהיינו מתקדמים הרבה יותר לאט כאנושות.
סוקרטס, מזל שלא הקשיבו לך! לא נורא, גם גאונים טועים. אפלטון, תודה שלא הקשבת לסוקרטס, ושכתבת את הנאומים שלו.
לפני כמה שנים עבדתי על מוצר סופר מגניב. הרמתי אותו ממש מאפס. הוא היה ה-baby שלי. בהתחלה לא הסכימו איתי שכדאי לעשות אותו בכלל, אבל לבסוף הצלחתי לשכנע את המייסדים.
עם תמיכתם של המייסדים, רצנו קדימה! פיתחנו אותו במשך חודשיים, וממש כמה ימים לפני ה-launch עצרו אותי. אמרו לי "רגע, אנחנו חושבים שכדאי שהמוצר יעבוד אחרת".
"רגע? מה 'סתומרת 'רגע'??" חשבתי, "המוצר המדהים הזה גמור, בדוק, ומוכן! לא לא לא, אנחנו משחררים עכשיו".
אבל אז נזכרתי בסוקרטס הנוקשה. נזכרתי עד כמה חשוב להיות גמיש, עד כמה רצוי לא להיתקע, עד כמה זה לא מועיל לחברה, לסביבת העבודה, וליעדים.
אפרופו יעדים, שאלתי את המסיידים "למה שנעצור את השחרור, שינינו את היעדים?". וכן, מסתבר שיעדי החברה השתנו. יעדים משתנים, מוצר משתנה.
אחד הערכים החשובים של Agile development, שכנראה שווה לעשות עליו פוסט בפני עצמו, זה Absorb the change. כל הזמן החיים משתנים, אי אפשר לדעת מה מחכה מעבר לפינה, מה יהיה איתנו מחר. אם נהיה נוקשים, נשבר. עדיף לספוג את השינוי.
אחרי חודשיים נוספים של פיתוח, שוחרר המוצר והוכתר כהצלחה מסחררת. טוב שהיעדים השתנו, טוב שעצרנו ושינינו את המוצר. כולנו ספגנו את השינוי.
השינוי שעשיתי במוצר היה גדול, אבל לא ענק. שינוי גדול במיוחד נקרא pivot.
Pivot זה מונח קצת סטארטאפי, שכדאי לכולם להכיר. בגדול, זה אומר שינוי משמעותי במוצר ו/או באסטרטגיה. כמה דוגמאות כיפיות:
כמה מהחברות שעבדתי עבורן בעבר, עשו pivot מאוד אמיץ. היה להם מוצר מסוים, איתו הם רצו במשך שנים, עד שהחליטו לשנות אותו כמעט לחלוטין למוצר אחר, ורק אז פתאום הצליחו להביא לקוחות ומשתמשים.
זה בוודאי לא קל לעשות שינוי כזה. תחשבו שבמשך שנים אתם עובדים ומפתחים מוצר, מנסים להביא אותו לשוק, מנסים להביא לקוחות ומשתמשים, חושבים איך לעשות את זה בדרך לעבודה, מתוך שינה, במקלחת, וזה פשוט לא הולך. זה מאוד קשה להגיד "אוקיי, די, חלאס, עוצרים. חייבים לנסות משהו אחר".
זה דורש אומץ, ולפעמים ידרש מכם להיות אמיצים, ולשכנע את כל הסובבים אתכם עשות שינוי שמאוד קשה להם לקבל.
נכון שטוב ש-YouTube, Instagram וכל השאר היו אמיצים?
זוכרים שהיה פעם רק לייק בפייסבוק? היום יש לנו כל מיני reactions. תגובה שמחה, עצובה, כועסת, אוהבת, מופתעת.
עד היום, ה-לייק הוא אחד הדברים שהכי מייצגים את פייסבוק.
אתם חושבים שזה היה קל לאותו מנהל מוצר לשנות ככה את ה-baby שלו? אין שום סיכוי. נדרש אומץ. הוא בטוח אהב אותו. אבל גם babies גדלים, והעולם משתנה.
איזה כיף שיש היום יותר תגובות מאשר רק לייק 😀
תמיד יש שני צדדים – הצד האמיץ שרוצה לשנות, והצד המקובע, שלא מעוניין לשנות. לפעמים תהיו בצד הראשון, ולפעמים תהיו בצד השני. לפעמים תפעלו מתוך אמוציה של אהבת הרעיון או המוצר, ולפעמים הצד שני יפעל מתוך הרגש הזה, ולפעמים זה יהיה שניכם בו זמנית!
בן האדם הוא חיה מורכבת. אנחנו כמו כדור צמר סבוך של דפוסים והרגלים. כל דבר שאנחנו עושים, כל החלטה שאנחנו מקבלים, נובע מכדור הצמר הזה, ורבים הם הדפוסים וההרגלים שמפריעים לנו בדרך להצלחה.
למה אנחנו מתאהבים ברעיונות של עצמנו?
אמנם דפוסים והרגלים מגדירים את התגובות האוטומטיות שלנו, אבל איך אפשר להתגבר על אלה שמכשילים אותנו? אני מוצא שככל שאני מתעסק בזה, קורא על זה, חושב על זה, כותב על זה, כך ההרגלים והדפוסים הרעים נעלמים להם.
אספתי לעצמי כמה ״מנגנוני הגנה״ לאורך השנים, הנה כמה מהם:
אני חושב שאנחנו בקהל הישראלי צריכים להיזהר מהתופעה הזו במיוחד. קחו אנשים אמוציונליים, תוסיפו להם כף ישירות, ערבבו 3 כפות חוסר סבלנות, טגנו את זה בשמן עמוק של בוטות, פזרו 3 כפיות של עבר צבאי מלמעלה, וקיבלתם פוטנציאל נפיץ למחלוקות במקום העבודה.
ולפעמים, להזיז כפתור, זה רק להזיז כפתור…
התחיל בתור בלוג, הצמיח לו פודקאסט, המשיך עם מיטאפים, וכיום שירות קצה לקצה לאסטרטגיות וטקטיקות מוצר.