אז מי יותר חכם,
אתם או המוצר שלכם?

מוריה קסיס

יוני 18, 2018

זמן קריאה: 6 דקות

למי כדאי לקרוא (AKA קהל יעד): מנהלי מוצר שמאמינים שהטלפון רק נהיה חכם יותר, ולכן אנחנו צריכים להגביר את הקצב, וכל מי שרוצה לבנות מוצרים שיהיו רלוונטיים גם בעוד שנה.

מוריה קסיס היא יועצת לניהול מוצרי IoT ומקימת הכנס Product of Things. אתם בטח מכירים אותה מקהילות ניהול המוצר שהיא הקימה ומנהלת: ProductTank TLV, Product League, ו-Product of Things.

מוריה מתעסקת באתגרי ה-IoT כבר שנים רבות, ובפוסט הזה משתפת זוית חדשה.

הייתכן שאתם בעצם מנהלי מוצר IoT, ולא ידעתם? תמשיכו לקרוא, ותגלו.

מכירים את הפחד הזה, שהמוצר שאנחנו מקיזים עליו דם ברגעים אלו ממש, יפתיע אותנו, לרעה, ואנחנו אפילו לא נדע איך? או מה עשינו (או, לא עשינו) שגרם לזה?

לא, זה לא הפחד של מ-"להתאהב במוצר שלך".
גם לא ברעיון.
זה אפילו לא נעוץ בלאפשר מסכים שברא ווינדווס ויסטה.

אלא אולי בלהתאהב בהווה.

אתם מבינים, אנחנו לא יוצרים מוצרים שאמורים להיות נכונים/מועילים/הגיוניים רק היום. אנחנו יוצרים מוצרים שחייבים להיות הגיוניים – גם מחר וביום שלאחריו. כי הרי אז נשיק את מה שעבדנו עליו, אתמול.

מה מנהלי מוצר באמת רוצים לעשות

אנחנו (משתדלים) ליצור מוצרים שמתקיימים מעל לסביבת זמן ומקום, אבל בו בזמן נטמעים בהם באופן הגיוני, במובן הכי משמעותי של המילה.
אנחנו משתמשים בכל הכלים שיש לנו כדי להעניק תועלות שמניעות לפעולה.
אנחנו עוברים בין טאבים ודפדפנים, המשרד ובתי קפה, במטרה ליצור חוויה הוליסטית שפשוט, עובדת.
אתם יודעים, עד שנופלת הרשת.

אז אם בסופו של דבר אנחנו מתעסקים בחוויה שמתקיימת בחללים שונים, ועל פני מכשירים שונים.
למה אנחנו עדיין מדברים במונחים של "ניהול מוצר תוכנה" למול "ניהול מוצר חומרה"?

אם במוצר האבטחה שלכם משתמשים תוך כדי גלישה בטלפון, למה זה שונה מאשר מערכת "חכמה" שרצה על מצלמות אבטחה?

הייתכן ואתם בעצם מנהלים מוצרי IoT ולא שמתם לב?

אתם מבינים, כנראה והטעות הגדולה ביותר שלנו כמנהלי מוצר היא להתרכז בהגדרות דומיינים, במקום להשקיף על עולם הפרודקט במבט מאקרו.
לא כי תסיימו כמו קודאק, כי "הפסדתם בלוטו כשהיו לכם את כל המספרים ביד", אלא כי תמנעו ממה שאתם יוצרים, להיות בעל ערך שגדול מסך השניות שבזמנן התקיים.

ממשיכים למטה.
בינתיים, רוצים להירשם?

איך הולך להיראות העתיד של המוצרים שאתם עובדים עליהם?

  • הוא הולך להיות מבוסס על עוד הרבה יותר מידע מהיום.
  • הוא הולך להיות הרבה יותר אישי, אבל להתקיים בג'ונגל הכי פתוח: פרסונליזציה מתאפשרת, דווקא משום שאנחנו חולקים כל כך הרבה מידע ברשתות החברתיות, לדוגמא.
  • ובעיקר, אנחנו נחפש פתרונות מוחשיים, צמאים למוצרים שאנחנו יכולים להסתכל להם בעיניים.

כולנו יודעים שסף הסקרנות/סבלנות/אדישות שלנו עלה. אם המסר הזה לא מכוון אלינו ומעניק לנו רגע שבו אנחנו מניחים את הבורקס בצד, אנחנו "לא שם".
אז אנחנו רוצים תוכן שמותאם לנו, והמלצות שרלוונטיות לנו. אבל הרבה יותר מכך: אנחנו רוצים אוטומציה.
אנחנו רוצים מוצרים שמכירים אותנו יותר טוב מעצמנו ועושים בשבילנו את ה 1+1=2 של החיים.

אל תבלבלו את זה עם פתרונות מקצרי זמן. כבר היום אנחנו יודעים שאנחנו לא מחפשים אחר עוד מוצר שייתן לנו בהשמעת קול את אותו ערך שתתן לחיצה על כפתור. אפילו אם זה מהיר יותר.
אנחנו רוצים מוצרים שמעניקים לנו ערך שלא היה ניתן להשגה בדרך אחרת.
אנחנו רוצים שלמוצר יהיה חיבור הגיוני עם המהות שלנו כמשתמשים וזה, כולל גם את הסביבה הפיזית שלנו.

אז למה אנחנו פוחדים כל כך מ-IoT? או מחומרה?

אתם מבינים, בעתיד המאד קרוב, כבר לא תוכלו פשוט להסתמך על העובדה שהסלולארי הוא הפלטפורמה של המוצר שלכם.

תצטרכו להבין את המשמעות של המוצר הפיזי הזה כגשר בין המשתמשים שלכם וביניכם, כי לחוויה ההוליסטית הזו בדיוק, יצפו המשתמשים שלכם. בדיוק כמו שהיום הם מצפים לאתר רספונסיבי, ואתם לא שולחים אותם להשתמש באפליקציות ששמורות לסיוטים או למשרדי ממשלה.

וכבר לא תוכלו רק לאסוף מידע אלא, תידרשו לספק לבעלים האמיתיים של המידע הזה תועלת כתמורה. כך שאולי לא כל המוצרים יהיו חכמים, אבל לכל המשתמשים תהיינה דרישות חכמות.

לכל מנהלי המוצר: השיעורים הטובים ביותר ללמוד מניהול מוצר IoT

  • המדיום הוא המסר (שיעור 101 בתולדות האמנות, כאן) : איך המשתמשים שלכם משתמשים במוצר שלכם? לא, איך הם באמת, באמת משתמשים במוצר שלכם?
    אם התשובה שלכם היתה פלטפורמה או אפליקציה מסוג כלשהו, אתם רק חצי צודקים.
    אתם מבינים, גם אם תירצו, אי אפשר להתחמק מזה: במוצרים שלכם משתמשים באמצעות טלפונים! ומחשבים!
    אז אם אתם משקיעים כל כך הרבה זמן בלמידה של כל הממשקים האפשריים עם המשתמשים שלכם – מתי בפעם האחרונה חקרתם את המשמעות של להשתמש בטלפון?
    הרי אתם יודעים בעל פה את היתרונות והחסרונות של כל מערכת הפעלה. אבל מה עם המדיום עליה היא פועלת?
    שיעור ראשון מניהול מוצרי IoT: תשחקו עם הממשק הפיזי של המוצר שלכם. תבינו אותו, את ההשלכות שלו ואת הפוטנציאל/חולשות שלו. עד שנלמד לשדר מחשבות – אנחנו תלויים במדיומים האלו יותר ויותר. תחשבו איך אתם יכולים לנצל כל אספקט שלו, כולל הטלפון עצמו, כדי לספק חוויה עדיפה.
  • אל תיצרו מוצרים, תיצרו עולמות: בעולם נטול סטנדרטיזציה כמו IoT, המנטרה היא לא לחשוב בגדול אלא, לפעול בגדול.
    כי כשאין פרוטוקולים ברורים, והאפשרויות רחבות הרבה יותר מאשר אלו שיש ברשת (Sigfox, Thread Bluetooth, 6LowPAN, Zigbee, Z-Wave, NFC הן רק אחדות מהאפשרויות), חייבים ליצור מוצר שהוא גדול מסך המוצר שבו ונוצרים אקו סיסטמס. המגדילים לטעון טוענים שזו הסיבה שאמאזון וגוגל מוכרות את ה-"עוזרות" שלהן במחירים נגישים ומזמינות אינסוף מוצרים להתחבר אליהן – כדי שהן תוכלנה למצב את עצמן כפלטפורמות ואת הפרוטוקולים שלהן, כשולטים בשוק.
  • תשתמשו בדאטא כדי להניע שינויים תהליכיים: איך שינוי מסוים שאתם יוצרים מאפשר ואף מזין שינוי אחר? תחשבו הכי רחוק מ-"נבנה והם יגיעו" ותגיעו ל-"נלמד את ההתנהגות שלהם עד לנבכים הפנימיים! נלמד מה הטריגרים הכי גדולים שלהם! נשנה להם סדרי עבודה! ונעשה את כל זה באופן שגדל, מתפתח ומשתנה עם הזמן" ואז… אז אנחנו מדברים על IoT.
    אם ננתח את ההשקעות השונות שנעשות בתחום, נראה שכולן תומכות במקרי בוחן מאד ספציפיים ונוכחים למציאות של ימינו, אבל שיש להם אפשרות גדילה והתפתחות משמעותית, בעתיד הקרוב לעין וגם בזה שלאחריו. כאשר חברות הרכבת בעולם מטמיעות חיישנים בשביל לאסוף נתונים, לשפר את צריכת הדלק ולמדוד את ביצועי הרכבות כיום, הן עושות זאת בשביל להסיע רכבות באופן אוטונומי על פני מסילות "חכמות" בעתיד הלא רחוק בכלל.
  • אם אפשר לבחון את זה במטוסים, גם אתם יכולים: אתם יודעים איזה כיף זה כשיש תאום? אז בIoT יש תאומים דיגיטליים בכל מקום. Say what?!
    "תאומים דיגיטליים" זה המונח שמתאר הימצאות של מקבילה דיגיטלית, ברת מדידה ואבחון לכל עצם פיזי ובמיוחד לכאלו שקשה למדוד אותם ולעשות עליהם מניפולציות.
    ועכשיו בעברית: אם אתם יוצרים מערכת לעיבוד דאטא במטוסים, ואתם רוצים לבחון את ההשפעה האפשרית שלה על פעולת המטוס. מה אתם עושים? הרי לא תבחנו את זה בזמן טיסה מעל האוקיינוס.
    במקום זה, תיצרו "תאום דיגיטלי" שמדמה את המטוס על כל המערכות שלו ותבחנו עליו מקרים שונים, חלקם קיצוניים וחלקם – לא.
    אז תגידו לי: אם אפשר לבחון כל מקרה, במטוס, למה מנהלי מוצר עדיין מתעצלים לרדת עם טאבלט לבית הקפה הקרוב ולתת למשתמשים שלהם לנסות את המוצר?

מה אתם חושבים? כמה מרחק יש באמת בין המוצר שלכם ובין מוצרים "חכמים" והאם ייתכן שלהפוך את המוצר שלכם ל-"חכם" באמת היה הופך אותו ואת המשתמשים שלכם לחכמים יותר?

אני מבינה את זה: אתם לא פה בשביל ליצור עוד פיצ'ר. אתם רוצים ליצור את המוצרים שגרמו לכם להתאהב בטכנולוגיה, עוד כילדים.

רוצים ללמוד איתנו איך לעשות את זה? איך ליצור מוצרים חכמים ולעשות פחות טעויות "טיפשות"?
יואל דאג לכם לקוד הנחה ואני דאגתי לכם ל4- ימים, 4 הרצאות, 16 סדנאות, מסיבה אחת ומלא מנהלי מוצר שאתם רוצים להכיר.

קוד הנחה מיוחד לקוראי הבלוג: Hakol_Mutzar_10_special. כנסו ל כאן והכניסו אותו.

קבלו עדכונים על פוסטים, פרקים בפודקאסט, ועוד...